(מאיר וכסמן, כתבים נבחרים ב', לתולדות החיים הרוחניים של היהודים בארצות הברית עמוד 316)/
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חָצַב הָאָדָם פְּסִילִים, בָּנָה הֵיכָלוֹת וְאַרְמוֹנוֹת וְהִצִיב מַצֵּבוֹת לְזִכְרוֹן אֵלֶה שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו, וְכָל כָּךְ לָמָּה? רַק כְּדֵי לְגַשֵּר אֶת הַתְּהוֹם בֵּין הֶעָבָר וְהַהוֶה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחוּט מֵחַיֵּי הָאֶתְמוֹל אֶל חַיֵּי הַיּוֹם. (מאיר וכסמן, כתבים נבחרים א', בים וביבשה, עמוד 267)
הקטעים המובאים מתוך חייו של יוסף סיטי (יוסקה) מובאים ומבוססים על ספרו של יוסף סיטי שכתב למשפחתו בשם "ואלה תולדות" כדי להנציח את מורשתו ולהעביר אותה לדורות הבאים. מאחר שאין אפשרות להעלות את הסיפורים במלואם בגלל אורכם, מובאים קטעים מתוך הספר כולו.
הציטוטים והפתגמים המופלאים המשולבים באתר, נאספו ולוקטו גם הם על ידי יוסף סיטי והיו שזורים בספרו לאורך הטקסט כולו בראשיתו של כל פרק ובמהלכו בהתאם לתוכן הפרק. מאחר שאין אפשרות לשלב את הציטוטים כולם, הם הובאו בחלקם.
יוסקה פתח את ספרו והודה לאישתו האהובה מרים סיטי: "למרים היקרה, בעצותיה הנבונות ובעידודה להמשך המשימה…." וכך גם לבני משפחתו.
תודה על כך שאסף, תיעד ושימר את זכרוניתיו באופן כל כך משמעותי והשאיר בכך משהו מרוח התקופה ומהיחודיות שלו, של הסובבים אותו ושל הדור הכל כך מיוחד הזה.
- סיפור שושלת– סיפורים על הוריו של יוסף סיטי והסיפור הלא יאמן של אביו צאלח סיטי וסיפור חייו כילד בישראל.
- מלחמות ישראל – סיפור חייו של יוסקה סיטי שלחם במלחמות ישראל.
- מפעל חיים – יוסקה היה פעיל כמדריך ומוביל סניפי מכבי צעיר, שותף לתזמורת המנדולינות, מרצה בטקסי זיכרון בגינת מגדיאל ויקיר העיר.
סוף דבר (מתוך ספרו של יוסף סיטי)
"לאחר מספר שנים לא מועטות, אט, אט עלה בידי, להעלות זיכרונותינו בכתב ולהשלימן. מלווה בהיסוסים שמא זיכרונותיי בגדו בי? האם הצלחתי לנגוע במרביתם? האם יתכן ולא דייקתי במעשיה זו או אחרת? האם יתכן ופגעתי מבלי משים במֻשָּׂא זה או אחר? באם כך הוא הדבר, מחילה וסליחה מכל מֻשָּׂא באשר הוא. על כן, חזרתי חזור ושנן פעמים לאיו ספור, לבדוק ולאמת כל פרט ופרט, כדי להביא דברים על דיוקם ככל הניתן.
בסדר כתיבתי לציון אירועים כלשהם, "התאמצתי" ככל יכולתי, למקם כל אירוע במקומו הנכון. יתכן מאוד, כי היו אי אלה חריגות כדי להתאימן לאותו פרק, אולם האירוע בעינו עומד.
לראשונה, תבוא על הברכה, רעייתי אהובה והיקרה, מרים! זָכַרְתִי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִך, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִך, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: (ירמיה, פרק ב' פסוק ב'), (תרתי – משמע). מרים שמשה לי בכל עת ועד בכלל, עזר כנגדי מתחילת כתיבתי ועד לסיומה. לא הרפתה מביקורת (נוקבת) אולם בונה ויוצרת כל העת.
תודות רבות לאחי יצחק (אדווארד), על שהיה לי לעזר בחיטוט נבכי העבר, בהעלאת זיכרונות משותפים ויחידים מילדותינו ולהביאם במקומם הנכון.
תודות…
למשפחותינו ילדינו ונכדנו, יקרים ואהובים, נפרשה לפניכם יריעה רחבה מאוד, על עברנו ככל האפשר, על סבתכם וסבכם, אשר ניהלו מאבק בלתי פוסק כדי לקיים משפחותיהם בטוב וברע, אולם בכבוד. התאמצנו לתת הטוב ביותר לילדנו, ללא משוא פנים לכאן או לכאן, ובאמונה רבה כי הצלחנו.
הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן. (נטעים ז')
ישמש לכם הנכתב כאן נר לרגליכם, ולניתוב דרככם בעתיד. אהבו איש רעהו! תמכו איש ברעהו! זה כוחכם, זו הצלחתכם. היו ברוכים!
כִּי יֵלֵךְ אֵישׁ בַּדֶּרֶךְ וְלֹא הִשְׁלִימוֹ, אוֹ כִּי יֵרֵד הַיָּמָּה וְלֹא הִגִּיּעַ עַד-הַחוֹף, הֲיוּכַל לִשְׂבּוֹעַ רָצוֹן? (חזון ברוך א, כב, הספרים החיצונים א, מהדורת כהנא, עמוד שעז)
תפילה לדור
מתוך כתבי יעקב פיכמן,
מוקדש לנכדינו האהובים
והיקרים במשפחות סיטי-גרדין.
אְלֹקִים, אֲשֶׁר עִטַּרְתָּ
כָּל חֵן מַשְׁכִּים, כָּל מִקְסְמֵי-שְׁחָרִים
שָׁמֵינוּ הַצְּעִירִים,
וְתְּצַו לָנוּ יוֹם גָּדוֹל,
אֲשֶׁר גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ צָפַנְתָּ
בָּרַחַב שֶׁנָּהָר,
וְעַל כָּל פְּתָחֵינוּ
צְבָאוֹ רוּחוֹת נוֹשְׂאוֹת
זִמְרַת מָחָר
רְאֵה אֶת כָּל פְּאֵר
אֲשֶׁר נֻבָּא, אֲשֶׁר נֻחַשׁ,
אֲשֶׁר בְּכָל נְקִיק עוֹלָם עֻזֵּב
כְּעֵץ נִגְעַר רַעַשׁ-
עָכַר נַחְשׁוֹל עִוֵּר;
וְלֹא רֻחַם כִּי זֶה הַשְׁאֵר-
כֵּף זֶה מוּצָק,
מֵחֲגָוָיו יִשְׁאַג
מְרִי קַדְמוֹן
וּבְדִמְמְת טְרָשָׁיו
שְׁמוֹר הָרוּךְ הָאַחֲרוֹן
אֵל, חן זֹאת הַשְּׁאֵרִית, וְשְׁמוֹר יְקָר
הָאֲדָמָה, לְמַעַן תִּינוֹקוֹת
עָלֶיהָ יִתְרַפְּקוּ בִּיגוֹן נֵכָר;
לְמַעַן דּוֹר הִקְדִּים, עַמָּהּ כָּאָב,
עַמָּהּ עָלוּ חַיָּיו-
דּוֹר, אֶל יְקוֹד חֵיקָהּ
כְּרַע-שֶׁקֶט עֲזוּב תֵּבֵל רֵיקָה;
לְמֵעֵן דּוֹר רָצָה בַּאֲבִיבָיו
עֲוֹן דּוֹרוֹת שָׁהוּ קְסוּמֵי-עֶרְיָה;-
אַל נָא יֻצָּג, עֲשֹׁוּק מְשֶּׁהָיָה,
מוּל הַשְּׁמָמָה,
וּבִלְבָבוֹ שִׁמְשׁוֹ הַנִּכְלָמָהּ!